"התנאים שבהם פועלים חברי הלשכה, נעשו קשים וקשוחים יותר- וכפי הנראה שגם הנציגות צריכה להפגין קשיחות רבה יותר. אני באופיי איש פשרות ויתכן שזו עוד סיבה לכך שצריך לבוא שינוי"
אתמול במלון מרידיאן בחיפה, בהשתתפותם של למעלה מ- 50 נציגי חברות הספנות החברות בלשכה, התקיימה האסיפה השנתית של לשכת הספנות שכללה פרידה מנשיא הלשכה, מר איתן רפפורט, שכיהן בתפקידו כ- 15 שנים. הכנס כלל גם הרצאת אורח של מר יוסי קוצ'יק ולאחריה בחירות שכללו 11 חברי ועד ונשיא חדש.
איתן רפפורט פתח דבריו בהתרגשות וציין כי בקרוב ימלאו 51 שנים ליום שבו עלה לראשונה להפלגה מקצועית ומאז עבר דרך ארוכה. לדבריו, ההחלטה שלא להציג מועמדות פעם נוספת נובעת, קודם כל, מההכרה בעובדה שישנו שלב בחיים שצריך לפנות את המקום לצעירים יותר שיביאו עמם חידושים ונמרצות לארגון. הדבר השני, כמובן, הוא החלטת הנהלת צים שלא להמשיך את המנדט שניתן לו עם פרישתו מהעבודה בצים.
"התנאים שבהם פועלים חברי הלשכה, נעשו קשים וקשוחים יותר- וכפי הנראה שגם הנציגות צריכה להפגין קשיחות רבה יותר. אני באופיי איש פשרות ויתכן שזו עוד סיבה לכך שצריך לבוא שינוי".
לדבריו, אחד הדברים שבהם התלבט במשך הזמן, הוא באם הלשכה צריכה להיות אגוד מקצועי או מועדון חברים: "ניסיתי ללמוד מארגונים דומים בעולם אך לא נמצא ארגון דומה לשלנו. רוב הארגונים עוסקים בבעיות עקרוניות בלבד ונותנים את הדגש דווקא לצד החברתי. אני ניסיתי ללכת בדרך הביניים, לעסוק בבעיות הספנות מחד אך גם לשמור על איזו מסגרת חברתית של חבריה".
מר רפפורט הוסיף ואמר כי בתקופה הראשונה הייתה הלשכה פעילה ומשפיעה בתחום המקצועי. הלשכה הייתה זו שעמדה מול אגוד המשתמשים, רשות הנמלים והגופים הממשלתיים, נהלה עמם מו"מ בשם הספנות וגם הגיעה להסכמים והישגים לא מעטים.
לדבריו, בעקבות התארגנות חברות הספנות במסגרת הקונפרנסים, נלקח מהלשכה אותו חלק של פעילות מול אגוד המשתמשים וכן חלק מהפעילויות מול הרשויות. הוא אמר כי בתקופה זו ניסה להגביר את החלק החברתי והקשר התוך ארגוני. פורסם עלון הלשכה , הוקם אתר והחל קיום מפגשים חברתיים אשר הופסקו , לצערי, בשל חוסר עניין של החברים.
מר רפפורט הוסיף, כי גם בתחום המקצועי חלה שחיקה עם חקיקת חוקים אשר הגבילו את אפשרויות הפעילות של הלשכה: "חוק חופש העיסוק – מנע אפשרות להמשיך ולטפל בנושא רישוי סוכנים, וחוקי הקרטליזציה מנעו מאתנו חופש פעולה מרוכז לגבי קביעת תעריפים ואגרות למיניהם".
"הלשכה המשיכה כמובן לטפל בבעיות פרטניות וכלליות של חברים אשר הביאו אותם לידיעתה. מר רפפורט הביע צער על כך שחלק מהחברים ראו בכך כשלון הלשכה והביעו זאת בדרכים שונות".
עוד אמר מר רפפורט כי במשך כל הזמן עשה כל מאמץ כדי ללכד את השורות ולשמור על האיזון שבין המשותף לבין ניגוד האינטרסים הטבעי הקיים בין החברים. הוא אמר כי האמין ועודו משוכנע גם היום שהמשותף רב על המפריד ולכן היה מוכן להשקיע זמן ואנרגיה כדי לשמור על האחדות בכל הדרכים האפשריות.
"גם השלטונות כמו רשות הנמלים, מכס, משטרה, וחיל הים הביעו בפנינו לא פעם את החשיבות שהם רואים בלשכה שיכולה לייצג את הספנות הפועלת בארץ".
בשינויים האפשריים בנמלים רואה מר רפפורט סכנה להחלשת הלשכה. שבירת המונופול של רשות הנמלים והקמת חברות נמל-תיצור לדעתו, מגעים ומשאים ומתנים עם חברות ספנות בודדות ולאו דווקא עם הלשכה כגוף מרכזי. מו"מ, אם יהיה בכלל, עם משרד התחבורה על נושא תעריפים יהיה קשה מחד – אבל יתנהל אחת לתקופה. לעומת זאת באם הנמלים ירצו לתת הנחות – הם יעשו זאת עם חברות בודדות בהתאם לשיקולים כלכליים. הוא הוסיף ואמר כי הוא מאוד מקווה שיתבדה.
הוא אמר כי יהיה מאד שמח באם מחליפו יצליח יותר בתחומים בהם לא הגיעה הלשכה להישגים ובעיקר בכל מה שקשור בשיפור הקשר החברתי בין החברים – שהוא רואה בו חשיבות רבה.
מעבר לכך, הוסיף מר רפפורט, עומדים בפני הלשכה אתגרים רבים ולא פשוטים. הוא ציין כי הוא רואה חלק מרכזי בתפקיד הנשיא להביא לתודעת החברים שרק בשיתוף פעולה וברצון לתרום לטובת הכלל , ניתן להביא את הלשכה למעמד שבו תוכל לייצג את חבריה בכבוד הראוי לה. החברים חייבים להתעלות מעל לכל שיקולים פרטיים מאחר שטובת הכלל תיטיב בסיכומו של דבר גם אתם.
ישנם שני נושאים אקטואליים שמצא לנכון מר רפפורט להעלותם בפני משתתפי הטקס, לדבריו: "קודם כל לעובדה ששר התחבורה החליט שבמועצת רשות הנמלים לא יהיה נציג של לשכת הספנות. הבעיה אינה אישית שלי –אבל לא יתכן שבמועצה שבה אמורים לקבל החלטות הנוגעות למשתמשי הנמלים –לא תהיה נציגות לספנות. להערכתי צעד זה נעשה כדי שלא יהיה מישהו שיכול להתמודד עם טיעונים כאלה ואחרים ועם החלטות שיכולות לפגוע במשתמשים. על הלשכה לעמוד בתוקף על זכותה להציע לשר מועמד לפני שהוא מחליט על מנוי במועצת הרשות – כלשון חוק הרשות.
הנושא הבוער ביותר על סדר היום –הוא נושא השינוי במבנה התעריפים. במסווה של ביטול עיוותים מציעים ברשות ובמשרדי הממשלה שינויים שיוצרים עיוותים אחרים ובעקר עלויות משמעותיות בהוצאות הספנות בנמלים וליצואנים".
לדבריו, כשנודעה עומק הבעיה התחילה הלשכה בפעולה קדחתנית, אשר אמורה קודם כל לגייס את כל הכוחות של כל הנוגעים בדבר לפעולה כנגד ההצעות. הלשכה פנתה לתקשורת והחלה בפעילות מול חברי כנסת – כדי שלפחות ידעו על מה הם מצביעים כשיביאו את הנושא להצבעה בכנסת – בשעה שלוש לפנות בוקר כנראה. לדברי מר רפפורט, יצרה הלשכה קשר עם התעשיינים, מכון היצוא , אגוד המשתמשים בהובלה ימית וכן עם גורמים במשרד המסחר והתעשייה- כדי לפעול במשותף לסיקול התכנית. הוועד הבא, הוא אומר, יצטרך להמשיך ולפעול בתחום זה.
בהתייחסו לתוכניות הממשלה באשר לעתיד הנמלים, כפי שנשמעו ממר יוסי קוצ'יק, אומר מר רפפורט כי הן "חייבות לעניין אותנו ואף שלא מתייעצים איתנו בנושא –אנחנו חייבים לעקוב אחר הנעשה".
לסיום, הביע מר רפפורט את דעתו בקשר לצורך בהפרדת הנמלים מהמרכז, בשיטה כזו או אחרת. הוא אמר כי זהו צורך חיוני ויצירת תחרות ולו גם מוגבלת רק יכולה לשפר את השרות שמקבלים סוכני ובעלי האניות. "יש רק לקוות שכולם למדו את הלקח, בצורה הקשה ובמחיר כבד – לצערנו, ויפתרו את הבעיות וחילוקי הדעות בדרך של משא ומתן והדברות בלי כוחניות וכפוף ידיים".
אתמול במלון מרידיאן בחיפה, בהשתתפותם של למעלה מ- 50 נציגי חברות הספנות החברות בלשכה, התקיימה האסיפה השנתית של לשכת הספנות שכללה פרידה מנשיא הלשכה, מר איתן רפפורט, שכיהן בתפקידו כ- 15 שנים. הכנס כלל גם הרצאת אורח של מר יוסי קוצ'יק ולאחריה בחירות שכללו 11 חברי ועד ונשיא חדש.
איתן רפפורט פתח דבריו בהתרגשות וציין כי בקרוב ימלאו 51 שנים ליום שבו עלה לראשונה להפלגה מקצועית ומאז עבר דרך ארוכה. לדבריו, ההחלטה שלא להציג מועמדות פעם נוספת נובעת, קודם כל, מההכרה בעובדה שישנו שלב בחיים שצריך לפנות את המקום לצעירים יותר שיביאו עמם חידושים ונמרצות לארגון. הדבר השני, כמובן, הוא החלטת הנהלת צים שלא להמשיך את המנדט שניתן לו עם פרישתו מהעבודה בצים.
"התנאים שבהם פועלים חברי הלשכה, נעשו קשים וקשוחים יותר- וכפי הנראה שגם הנציגות צריכה להפגין קשיחות רבה יותר. אני באופיי איש פשרות ויתכן שזו עוד סיבה לכך שצריך לבוא שינוי".
לדבריו, אחד הדברים שבהם התלבט במשך הזמן, הוא באם הלשכה צריכה להיות אגוד מקצועי או מועדון חברים: "ניסיתי ללמוד מארגונים דומים בעולם אך לא נמצא ארגון דומה לשלנו. רוב הארגונים עוסקים בבעיות עקרוניות בלבד ונותנים את הדגש דווקא לצד החברתי. אני ניסיתי ללכת בדרך הביניים, לעסוק בבעיות הספנות מחד אך גם לשמור על איזו מסגרת חברתית של חבריה".
מר רפפורט הוסיף ואמר כי בתקופה הראשונה הייתה הלשכה פעילה ומשפיעה בתחום המקצועי. הלשכה הייתה זו שעמדה מול אגוד המשתמשים, רשות הנמלים והגופים הממשלתיים, נהלה עמם מו"מ בשם הספנות וגם הגיעה להסכמים והישגים לא מעטים.
לדבריו, בעקבות התארגנות חברות הספנות במסגרת הקונפרנסים, נלקח מהלשכה אותו חלק של פעילות מול אגוד המשתמשים וכן חלק מהפעילויות מול הרשויות. הוא אמר כי בתקופה זו ניסה להגביר את החלק החברתי והקשר התוך ארגוני. פורסם עלון הלשכה , הוקם אתר והחל קיום מפגשים חברתיים אשר הופסקו , לצערי, בשל חוסר עניין של החברים.
מר רפפורט הוסיף, כי גם בתחום המקצועי חלה שחיקה עם חקיקת חוקים אשר הגבילו את אפשרויות הפעילות של הלשכה: "חוק חופש העיסוק – מנע אפשרות להמשיך ולטפל בנושא רישוי סוכנים, וחוקי הקרטליזציה מנעו מאתנו חופש פעולה מרוכז לגבי קביעת תעריפים ואגרות למיניהם".
"הלשכה המשיכה כמובן לטפל בבעיות פרטניות וכלליות של חברים אשר הביאו אותם לידיעתה. מר רפפורט הביע צער על כך שחלק מהחברים ראו בכך כשלון הלשכה והביעו זאת בדרכים שונות".
עוד אמר מר רפפורט כי במשך כל הזמן עשה כל מאמץ כדי ללכד את השורות ולשמור על האיזון שבין המשותף לבין ניגוד האינטרסים הטבעי הקיים בין החברים. הוא אמר כי האמין ועודו משוכנע גם היום שהמשותף רב על המפריד ולכן היה מוכן להשקיע זמן ואנרגיה כדי לשמור על האחדות בכל הדרכים האפשריות.
"גם השלטונות כמו רשות הנמלים, מכס, משטרה, וחיל הים הביעו בפנינו לא פעם את החשיבות שהם רואים בלשכה שיכולה לייצג את הספנות הפועלת בארץ".
בשינויים האפשריים בנמלים רואה מר רפפורט סכנה להחלשת הלשכה. שבירת המונופול של רשות הנמלים והקמת חברות נמל-תיצור לדעתו, מגעים ומשאים ומתנים עם חברות ספנות בודדות ולאו דווקא עם הלשכה כגוף מרכזי. מו"מ, אם יהיה בכלל, עם משרד התחבורה על נושא תעריפים יהיה קשה מחד – אבל יתנהל אחת לתקופה. לעומת זאת באם הנמלים ירצו לתת הנחות – הם יעשו זאת עם חברות בודדות בהתאם לשיקולים כלכליים. הוא הוסיף ואמר כי הוא מאוד מקווה שיתבדה.
הוא אמר כי יהיה מאד שמח באם מחליפו יצליח יותר בתחומים בהם לא הגיעה הלשכה להישגים ובעיקר בכל מה שקשור בשיפור הקשר החברתי בין החברים – שהוא רואה בו חשיבות רבה.
מעבר לכך, הוסיף מר רפפורט, עומדים בפני הלשכה אתגרים רבים ולא פשוטים. הוא ציין כי הוא רואה חלק מרכזי בתפקיד הנשיא להביא לתודעת החברים שרק בשיתוף פעולה וברצון לתרום לטובת הכלל , ניתן להביא את הלשכה למעמד שבו תוכל לייצג את חבריה בכבוד הראוי לה. החברים חייבים להתעלות מעל לכל שיקולים פרטיים מאחר שטובת הכלל תיטיב בסיכומו של דבר גם אתם.
ישנם שני נושאים אקטואליים שמצא לנכון מר רפפורט להעלותם בפני משתתפי הטקס, לדבריו: "קודם כל לעובדה ששר התחבורה החליט שבמועצת רשות הנמלים לא יהיה נציג של לשכת הספנות. הבעיה אינה אישית שלי –אבל לא יתכן שבמועצה שבה אמורים לקבל החלטות הנוגעות למשתמשי הנמלים –לא תהיה נציגות לספנות. להערכתי צעד זה נעשה כדי שלא יהיה מישהו שיכול להתמודד עם טיעונים כאלה ואחרים ועם החלטות שיכולות לפגוע במשתמשים. על הלשכה לעמוד בתוקף על זכותה להציע לשר מועמד לפני שהוא מחליט על מנוי במועצת הרשות – כלשון חוק הרשות.
הנושא הבוער ביותר על סדר היום –הוא נושא השינוי במבנה התעריפים. במסווה של ביטול עיוותים מציעים ברשות ובמשרדי הממשלה שינויים שיוצרים עיוותים אחרים ובעקר עלויות משמעותיות בהוצאות הספנות בנמלים וליצואנים".
לדבריו, כשנודעה עומק הבעיה התחילה הלשכה בפעולה קדחתנית, אשר אמורה קודם כל לגייס את כל הכוחות של כל הנוגעים בדבר לפעולה כנגד ההצעות. הלשכה פנתה לתקשורת והחלה בפעילות מול חברי כנסת – כדי שלפחות ידעו על מה הם מצביעים כשיביאו את הנושא להצבעה בכנסת – בשעה שלוש לפנות בוקר כנראה. לדברי מר רפפורט, יצרה הלשכה קשר עם התעשיינים, מכון היצוא , אגוד המשתמשים בהובלה ימית וכן עם גורמים במשרד המסחר והתעשייה- כדי לפעול במשותף לסיקול התכנית. הוועד הבא, הוא אומר, יצטרך להמשיך ולפעול בתחום זה.
בהתייחסו לתוכניות הממשלה באשר לעתיד הנמלים, כפי שנשמעו ממר יוסי קוצ'יק, אומר מר רפפורט כי הן "חייבות לעניין אותנו ואף שלא מתייעצים איתנו בנושא –אנחנו חייבים לעקוב אחר הנעשה".
לסיום, הביע מר רפפורט את דעתו בקשר לצורך בהפרדת הנמלים מהמרכז, בשיטה כזו או אחרת. הוא אמר כי זהו צורך חיוני ויצירת תחרות ולו גם מוגבלת רק יכולה לשפר את השרות שמקבלים סוכני ובעלי האניות. "יש רק לקוות שכולם למדו את הלקח, בצורה הקשה ובמחיר כבד – לצערנו, ויפתרו את הבעיות וחילוקי הדעות בדרך של משא ומתן והדברות בלי כוחניות וכפוף ידיים".
מר רפפורט הודה לחברי הלשכה , על האמון שנתנו בו במשך כל השנים האלה. כמו כן, הודה מר רפפורט לחברי הוועד הקודמים והנוכחים על השתתפותם ותרומתם לקידום ענייניו.
מביניהם, ציין במיוחד את מר שלמה קסטל (בתמונה עם בנו דוד מנכ"ל סוכנות ימית ישראלית סקנדינבית) , סגן, הנשיא, אשר תרם את חלקו, ניסיונו, כישרונו וחוכמת החיים שלו לוועד וללשכה.לזכותו נתן לציין מספר לא מועט של החלטות חשובות. שלמה לא הציג מועמדותו בפעם זו ורפפורט ראה לנכון לאחל לו ולמשפחתו, כל טוב הרבה בריאות ואריכות ימים. גם צויינה תרומתו של דוד חייא בקידום עניני הלשכה ובייחוד בשכנוע חברים להצטרף ללשכה.